חסר רכיב

השבוע בתנועה הקיבוצית

31/10/2017
26.10.2017
 
_____13
"אני מאושר מההזדמנות האדירה להוביל את הצעירים בישראל" 
רם שפע (גבעת חיים איחוד) יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית: "אם הקיבוצניקים לא ייצאו מאזור הנוחות, הם לא יחזרו לעמדות מפתח. נגמרו הימים של 'מגיע לי כי אני קיבוצניק' ". לאחרונה, החל שיתוף פעולה פורה בין התנועה הקיבוצית להתאחדות הסטודנטים
____________...

לפני שנה בדיוק נבחר רם שפע (גבעת חיים איחוד) לראשות התאחדות הסטודנטים הארצית. שפע, 31, נשוי לאפרת ואבא של זוהר בן החצי שנה ("אני מאוהב בפלא הזה"!) כיהן בתפקיד סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים בשנתיים לפני כניסתו לתפקיד. בעבר כיהן כיו"ר אגודת הסטודנטים של מכללת סמינר הקיבוצים. לשפע תואר ראשון בחינוך ומקרא במכללת סמינר הקיבוצים.
 
העובדה שגדלת במשפחת ספורט מחוננת: סבך מורה לספורט ואביך, גרשון שפע, היה אלוף ישראל בשחייה וייצג את המדינה שלוש פעמים באולימפיאדה, תרמה לכך שהגעת לתפקיד הזה?

"אני חושב שזה מאד תרם. אבא שלי,אשר במשך שנים המשיך ואימן את טובי השחיינים בישראל, אף פעם לא לחץ לעשות את מה שהוא אוהב, אבל תמיד דחף להיות הכי טובים במה שאנחנו עושים ואוהבים. יש לו אמירה קבועה שמאד מאפיינת את צורת המחשבה הזו לפיה "המקום הראשון הוא לא הדבר הכי חשוב, הוא הדבר היחיד שחשוב". מובן שגם אמא שלי וכל המשפחה דחפו ללא הרף את כולנו למציינות ועשייה בכל דבר שעשינו".
 
העובדה שבעבר קיבוצניקים היו יותר בעמדות מפתח בזירה הציבורית וכיום הם בודדים מאד מפריעה לך?
"לצערי זה נכון וזה נובע מכך שהקיבוצניקים התרגלו לפני כמה עשרות שנים שהכל מונח על "מגש של כסף" ושהם יכולים להתקדם בקלות לעמדות מפתח. זה התחיל כבר בדור החלוצים בו הרגשנו שהכל מגיע לנו ושאנחנו צריכים להיות בכל מערכת. לאט לאט הפסיפס הישראלי הראה שהמציאות מורכבת וכולם רוצים להתקדם ולהיות במוקדי ההשפעה, ומי שהתאמץ ועבד בשביל זה נמצא שם ואחרים, כמונו הקיבוצניקים, נמצאים שם הרבה פחות. הקיבוצניקים נשארו במקום של פעם, ואם הם לא ייצאו מהאדישות ומאזור הנוחות הם ישארו באזורים לא משפיעים. אם רוצים להשפיע צריך לעשות גם מחוץ לגבולות הקיבוץ. לצערי, כמו רוב אזרחי ישראל, גם רבים מבני ובנות הקיבוצים בוחרים בקריירה מכניסה במקום קריירה עם השפעה. זה בסדר לעשות לביתך, אבל חייבים למצוא איים של עשיה חברתית - אם אתה סטודנט ולא עושה למען אחרים, אז יש פספוס, אם אתה בקיבוץ, אפילו בתפקיד בתוך הקהילה ולא עושה לאזור מגוריך יש פספוס".
 
איך אתה הגעת לעשייה הציבורית?
"האמת, פשוט חיפשתי מקום של השפעה על החברה. הגעתי לסמינר הקיבוצים אחרי המחאה החברתית בה הייתי שותף כאזרח צעיר, והיה נראה לי שיש המון אנשים בסמינר שעושים הרבה דברים טובים והרבה מהפכות ודרך האגודה אפשר לסייע לזה. וכמו שאבא שלי אמר – תמיד ראיתי את הדבר הבא – אז אחרי שהצטרפתי לשם, רציתי להיות יו"ר האגודה בסמינר, ואח"כ חשבתי להצטרף להתאחדות הארצית, ואם כבר בהתאחדות הארצית, אז להיות בהנהגה כסגן היו"ר, ואח"כ ביקשתי להשפיע גם כיו"ר ההתאחדות. שאלת אותי קודם על הצעות כאלה ואחרות שאני מקבל להשתלבות ברמה הארצית, אבל אין שום תפקיד היום שיציעו לי שיגרום לי לעזוב את מה שאני עושה עכשיו. להוביל את הצעירים בישראל זה הדבר הכי חשוב שאני יכול לעשות בחיים שלי בשלב זה. אנחנו משפיעים כל יום מחדש על עשרות צעירים וצעירות בישראל, ואני לא אוותר על דקה של עשייה כזאת".

איך אתה רואה את המעורבות של הצעירים בכלל בישראל?
"מצד אחד, אני חושב שאנחנו, הצעירים, לוקחים חלק במגמה הגדולה של אדישות כללית שמאפיינת את כל החברה העולמית. כולם יותר בתוך המסך ופחות מחוץ לבית. מצד שני, אני רואה צעירים רבים כל כך שמחפשים את העשייה ומבינים שהתקופה הסטודנטיאלית היא המקום להתחיל להשפיע. יש לנו קהילות של "תוצרת הארץ" בנחל עוז, נתיבות, שדרות, קריית מלאכי, רהט, בני ברק, טבריה, קריית שמונה וכמובן בלוד. זאת מהפכה של יציאה ממקום אחד של עשייה חברתית לתשעה מקומות, ובעיני זה חוד החנית של העשייה האזרחית הסטודנטיאלית. חשוב לי שגם התנועה הקיבוצית והקיבוצים יצטרפו לעשייה הזאת ואני שמח שלאחרונה התחילה שותפות פורה בין התאחדות הסטודנטים לתנועה. אלו סטודנטים שבוחרים לגור בפריפריה החברתית של ישראל. הם מקדישים חלק משמעותי מהחיים שלהם לקהילה סביבם - פאב חברתי בק"ש, מרכז חברתי ברהט ועוד. הכל בשותפות אדירה עם הרשויות המקומיות, המוסדות להשכלה גבוהה, אגודות הסטודנטים, וכמובן שותפים רבים שבלי עזרתם הכספית כל זה לא היה קורה. אז אחרי מפגן עוצמה חברתית שכזה, אני מתקשה להגיד שהצעירים לא מעורבים, אבל הייתי שמח שזה רק ילך ויגדל, ילך ויתעצם".
_____13
חוק הקייטנות יותאם לפעילות החופש בקיבוצים
________28
בשורה למערכות החינוך, לקיבוצים ולחברי הקיבוצים - אחרי משא ומתן מתמשך של נציגי ונציגות מרכז המועצות האזוריות והתנועה הקיבוצית, בראשותן של רינת חכים וד"ר גבי אסם, עם אנשי המקצוע במשרד החינוך, דויד שטרית, דודו ביטאס וסימה חדד, יאפשר המשרד התאמה של חוק הקייטנות לייחודיות של מערכות החינוך בקיבוצים בפרט ובמרחב הכפרי בכלל.
נועה צור-ברוש, מנהלת פיתוח מקצועי ב"גן הקיבוצי", מסבירה כי "ההישג הנו בהקלה על הבירוקרטיה ומתן האפשרות לכולם לעסוק במהות החינוך ולא בפרוצדורות שלו. אנו נמשיך את בדיאלוג ושיתוף הפעולה עם המשרדים, אולם הצלחת התהליך דורשת את שיתוף הפעולה של כולנו. הסיכום עם משרד החינוך מדבר על שלושה מרכיבים מרכזיים בהפעלת פעילויות בחופשות, מרכיבים שבלי הסדרתם כל הפעילות נערכת בניגוד לחוק. שלוש ההסכמות הן: פעילות כל החופשות תקבל אישור שנתי ולא יהיה צורך לקבל אישור על כל פעילות חופש בנפרד, כנהוג בכל מקום אחר; שנית - מנהלת הגיל הרך ביישובים תוכר על ידי המפקחת האזורית של משרד החינוך כמנהלת קייטנה בגיל הרך, ובנוסף הוסדר נושא ארוחות הצהריים בפעילות זו".

מנהלת מחלקת הגן הקיבוצי, חלי זלינגר, מסבירה את הצורך הדחוף בהסדרות אלו בקיבוצים:
בשנת 1990 חוקק בכנסת חוק הקייטנות וב-1994 אושר שהגוף המפקח במסגרתו הוא משרד החינוך, באמצעות מנהל חברה ונוער. לאורך השנים לא נדרשו הקיבוצים לעמוד בדרישות חוק הקייטנות מתוך הכרה בקיומה של התכנית החינוכית השנתית. מאז 2011, אחרי המחאה החברתית בה כל נושא החינוך – עלותו, איכותו ותפעולו - נכנס לאור הזרקורים, יש הקפדה רבה של הרגולציה בכל הקשור ל"יוקר המחייה" והשגת עלות נמוכה להורים יחד עם פיקוח הדוק על כללי הפעלה של מסגרות חינוכיות מחוץ לבתי הספר. הפיקוח גרם וגורם לסגירה של קייטנות ואי מתן רישיונות בכל הארץ, לטובת שלומם של הילדים, משרד החינוך דורש גם מהקיבוצים לשמור על החוק. מתוך ההבנה שהפיקוח הזה רק יילך ויתהדק היה לנו חשוב ליצור תקשורת עם המשרד ולהבהיר להם כי הפעילות בקיבוצים ובמרחב הכפרי מתנהלת באופן שונה משאר המקומות. אני שמחה שהשיח עם המשרד זוכה, ולא בפעם הראשונה, לאוזן קשבת של הבנה".
 
 
 
_____13
חוזרים לכיכר רבין – עצרת המונים
 
0

ביום השנה ה-22 לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, הגיע הזמן להביט קדימה, אל ישראל שכולנו רוצים לראות ולחיות בה: זו שמקדמת, למרות המחלוקות, את המשותף על המפריד; זו שחותרת לממש את רוח מגילת העצמאות, הלכה למעשה. חברת מופת.
זו שיכולה להיות, אם נבחר בכך.
אחת לשנה זו ההזדמנות שלך ושל כולנו, להצטרף למפגן של עוצמה, עוצמתו של הרוב המתון. 

במוצ"ש הבא, ה-4.11, תתקיים העצרת השנתית לזכרו בכיכר רבין בת"א, החל מהשעה 19:30. 
את העצרת מארגנות השנה תנועות 'מפקדים למען בטחון ישראל' ו'דרכנו' בקריאה לשלמות העם ושמירת צביונה הדמוקרטי והיהודי של ישראל.

התנועה הקיבוצית גאה על עמידתה ארוכת השנים בחזית העשייה והתרומה למדינה, גם השנה, במיוחד נוכח המתקפות וההסתה המתעצמת נגד גורמים ממלכתיים ובראשם נשיא המדינה והרמטכ"ל, חשוב  שנתייצב גם השנה בכיכר, נזכור את רבין נתייחד עם זכרו ונגן על היקר לנו.

חברי קיבוצים שזקוקים להסעה יכולים להיעזר במערך ההסעות החינמי שמארגני העצרת פורסים, שיכלול אוטובוסים מ-59 נקודות איסוף ברחבי הארץ. 
 
_____13
לומדים ב"שבילים" - מצפון עד דרום
סיור ראשון לשנה החדשה למערכות החינוך בקיבוצים
 
 
 
 
____________...
השבוע התקיים סיור ראשון של "שבילים" למנהלי חינוך, מדריכים ומנהלי קהילה בסימן החינוך החברתי בקהילה משתנה.
השנה הוחלט לקיים את הסיורים במקביל בצפון ובדרום, והסיור הראשון התקיים בשני קיבוצים: בית קמה ורמת השופט, תוך התמקדות בחשיבות מערכת החינוך החברתי ומקומה בקהילה משתנה, בשינויים העוברים על המערכת מכל הבחינות: כלכלית, חברתית, ניהולית וארגונית כמו גם במעמדה של מערכת החינוך בקיבוצים ובמושבים.
בסיורים השתתפו נציגים מכ- 60 יישובים ביניהם מנהלי קהילה, מנהלי חינוך, יו"ר ועדות חינוך, נציגי מועצות ועוד, אשר העלו את הצורך במערכת חינוך חברתית חזקה ויציבה ביישובים השונים.
אתגר נוסף שעלה נגע להכלת השינויים והקולות אשר עולים בקהילה ומגיעים גם לבני הנוער והילדים, כאשר מנהל החינוך כנציג הקהילה הוא גורם משמעותי בקליטת של משפחה חדשה ביישוב.
כמו כן עלה האתגר בניהול מערכת צומחת והשילוב בין שמירה על מסורות קיימות ליצירת מסורות חדשות ופעילויות חדשות אשר מתאימות לאוכלוסייה הנקלטת.
מבני החינוך, אשר ברוב היישובים אינם מבנים חדשים מהווים אף הם אתגר חדש לקיבוצים, עם כניסה של מספר גדול יותר של ילדים אל המערכת והתאמתם לדרישות הרגולציה המגיעות ממשרד החינוך.

דבי ברא"ס, מנהלת "שבילים" מסכמת: "הסיורים, ההרצאות והדיונים שהתקיימו היו פוריים ומלאי תובנות והניחו את היסודות לתהליכים ודיונים בכל הקיבוצים. אני מבקשת להודות למנהלות החינוך של רמת השופט- דליה אונר ובית קמה- אסנת וארון, אשר אירחו והובילו את הסיורים לצד עוזי לוינבך, ופביאן בנסיק יועצי שבילים ואסף ארטל מנהל קהילה שובל על הרצאה מרתקת".

נפגשים בסיור הבא בסימן חוסן קהילתי- מקומה ותפקידה של מערכת החינוך, בתאריך 25/12/17 בקיבוצים- חצור ועברון.
_____13
תמונת השבוע (היא בעצם סרטון) - ביבנה עושים לא רק חמוצים!
0

קטיף כותנה 2017 גד''ש קבוצת יבנה
צילום ועריכה: רועי גדיש והוא רק בן 13!

צפייה מהנה!
 
 
 
 
_____13
מילים מייצרות מציאות – יום עיון מ ר ת ק! של היחידה לקידום שוויון מגדרי 
 
 
 
 
____________62
מי הן דמויות המופת עליהן לומדים הילדות והילדים?
מה הם המסרים על קירות הגנים ובתי הספר?
מה המסר התרבותי שאנחנו מעבירים כמבוגרות ומבוגרים?
איך הספרות מחזקת סטריאוטיפים וגם מבנה אותם בו זמנית?
איך לפתוח קשת אפשרויות רחבה לילדות וילדים ואיך כל זה תורם למניעת אלימות מינית וזוגיות בריאה בהמשך?
איך נחנך את ילדינו במערכות החינוך הקיבוציות? איך נשתמש ביכולתנו כקהילה- בהתחזקות ולא בהסתגרות?

אין זו בושה להגיד- אני לא יודע איך לעסוק בזה, אין לי כלים להעביר לצוותי החינוך, לקהילה אבל אל לנו להמשיך ולעצום עיניים בנושאים אלו.
חינוך טוב ונכון למגדר ומיניות בריאה, תוך מתן תחושה כי העולם הוא טוב ובטוח ובמקביל ללמוד על הסיכונים והסכנות אשר מקיפים מחייבים אותנו ללמידה מקצועית, כנה ואיכותית.
אנו מזמינים אתכם לבוא וללמוד אתנו, אל תישארו אדישים.


יום שלישי ה-31.10, אולם התנועה הקיבוצית, קומה 2- מ9:00 עד 15:00
 
מוזמנים ליום עיון שתצטערו אם תפסידו, יום שנוגע לכל אחת ואחד מאיתנו
 
 
 
 
_____13
שיתופיות - בין הרצוי למצוי - כנס המטה השיתופי בנאות סמדר
____________62
השבוע נפגשו 45 מזכירים וממלאי תפקידים אחרים בקיבוצים שיתופיים, מקיבוצי התנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי, לסדנת חשיבה - "הקיבוץ תמונת עתיד".
הסדנה התקיימה בנוף הפיזי והאנושי מעורר ההשראה של המדרשה בקיבוץ נאות סמדר שבערבה.
המשתתפים, אשר הגיעו מסאסא וברעם בצפון עד אילות בדרום, טעמו קצת מאורח החיים הייחודי של חברי נאות סמדר (הארוחה השקטה, הליכת המשך בטור שקט עם הזריחה, השקט וההשתהות, העיסוק העמוק ביחסים בין החברים ובמורכבות שלהם).
בתחילת הכנס שמעו מעו"ד מרב ניב סקירה על המגמות והתהליכים הקורים היום בקיבוצים.
אח"כ התחלקו לקבוצות שחציין עסקו בצפי לעתיד במידה וניתן לכוחות הטבעיים לפעול (המצוי) וחציין עסקו בבניית תמונת עתיד לקיבוץ אותו היינו רוצים לראות (הרצוי).
ההבנה שהתגבשה בין המשתתפים לאחר מספר סבבי דיון נוספים, היתה כי יש לעסוק יותר במשמעות הקיבוץ, בשאלת ה"למה" וכי עיסוק מעין זה נכון שיעשה במשותף על ידי ממלאי תפקידים וחברים "מן השורה", מבוגרים וצעירים מהדורות השונים. נושאים כמו המשימתיות והמעורבות בחברה כמרכיב מרכזי בבניית משמעות, הצורך בלימוד מתמיד של המציאות והתחדשות מתמשכת, טכנולוגית ומחשבתית, תוך שמירה על רלוונטיות, משמעות וערכים עלו גם הם בקרב המשתתפים בסדנה.
מאיה שפיר מהמטה השיתופי בתנועה הקיבוצית מתארת: "עלינו להזכיר לעצמנו למה אנחנו עושים מה שאנחנו עושים ולמה היינו רוצים לכוון. שאלת העתיד הרצוי אמורה להשפיע על כל ההחלטות היומיומיות וההסדרים בהם אנו עוסקים כל הזמן. עלינו לייחד שיחה בקיבוץ על שאלת הלמה, החזון, תמונת העתיד אך גם לקרב את השיח הפרקטי לשיח החזוני, וללמד עצמנו לחבר את שתי השיחות הללו על בסיס יומיומי".
בסיום המפגש כל אחד מהמשתתפים/ות ציין/נה מה הוא/היא לוקח/ת אתו/ה לתפקידו/ה בקיבוצו/ה
ובשיחת הסיכום העלו את הדברים שניתן לקדם יחד, כקבוצה, על מנת להשפיע על דמות הקיבוץ העתידי בכלל.
 
 
 
 
 
 
 
_____13
נפתחה שלוחה של מכינת הנגב בחולית
בועז שחר (יגור) מנהל המכינה: "הבחירה לפתוח שלוחה דווקא שם איננה מקרית, ומושתת על הזדהות עם ערכי התנועה כמו התיישבות, ייצוב הגבולות בתלם המחרשה, חברת מופת, ציונות ועוד"
____________83

הערב (חמישי) נחנכה רשמית השלוחה של מכינת הנגב משדה בוקר בקיבוץ חולית. מלבד החניכים והוריהם, כיבדו את הטקס מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ראש המועצה האזורית "אשכול" גדי ירקוני, מנכ"ל מדרשת בן-גוריון אורי דיסטניק, ראש מכינת הנגב, עידו עמר, מפקד אוגדת עזה, תא"ל יהודה פוקס   ועוד. 

מכינת הנגב הוקמה בשנת 2002 במדרשת שדה בוקר, כמכינה קדם צבאית יהודית-חילונית המוקדשת לפיתוח מנהיגות חברתית בכלל ובנגב בפרט.  המכינה מעודדת את חניכיה לקחת אחריות בכל מקום אליו יגיעו - בצבא ובחברה, לגלות מנהיגות ולהוביל תהליכים של יוזמה ועשייה.

בועז שחר (יגור), מנהל המכינה: "השנה הוקמה שלוחה ראשונה למכינה, בקיבוץ חולית שבנגב המערבי. מדובר בשיתוף פעולה יוצא דופן, השם דגש על שילוב המכינה בחיי הקהילה באמצעות עבודה בענפי הקיבוץ ובחינוך הבלתי פורמלי, לצד השתתפות פעילה בתחומים כמו חגים ותרבות. הבחירה לפתוח שלוחה דווקא בקיבוץ איננה מקרית, ומושתתת על הזדהות עם ערכי התנועה הקיבוצית וביניהם התיישבות, ייצוב הגבולות בתלם המחרשה, חברת מופת, ציונות ועוד. כל החניכים השנה מגיעים מערים או ממושבים, כך שעבור כולם זהו מפגש ראשון עם קהילה קטנה ואינטימית (בחולית פחות ממאה חברים), וזו מצידה מקבלת אותנו בזרועות פתוחות ועושה הכל כדי שנרגיש בבית".

נועה לנדסברג, חניכה במכינה: "בעוד שלא מעט מכינות ענו על רצונותיי באשר לשנה זו, שתי סיבות עיקריות גרמו לי לבחור במכינת הנגב. הראשונה היא ההתעסקות ביהדות לאו דווקא בפן הדתי הלכתי, אלא מתוך תפיסה פלורליסטית וריבונית. הסיבה השנייה והעיקרית היא המצאותה של המכינה בנגב ועיסוקה המתמיד בו- באופן אקדמי ומעשי כאחד, הבאה לידי ביטוי בקורס שבועי בנושא ובטיולים רבים באיזור.
עבורי הבחירה להיות חלק מהמחזור הראשון של שלוחת חולית הייתה ברורה מאליה. מעבר לעניין החיים בקיבוץ שקסם לי מאוד, ההזדמנות להגיע למקום בו כל עשייה היא ראשונית ומתווה דרך לשנים הבאות, היא חד פעמית ומיוחדת.
 
 
 
 
_____13
כנס הנהגות הקיבוצים - ההרשמה בעיצומה!
_____27
כמו בכל שנה, גם השנה יעסוק כנס הנהגות הקיבוצים בנושאים ה"בוערים" ביותר בקיבוצים, בשאלות העולות בדיונים הקיבוציים הן ביחס לנעשה פנימה בקיבוץ והן בראייה כלפי חוץ ובהשפעה של הנעשה בחברה הישראלית על החברה הקיבוצית המשתנה: פיתוח תעסוקה, ביקורת בקיבוץ, עשייה ציבורית פוליטית בקיבוצים, בנייה בקיבוץ, כוחה של קהילה במערכת החינוך, הקיבוץ כקואופרטיב, משילות בקיבוץ, דרכה של החקלאות, הדילמות שבין חבר מלא לחבר עצמאות כלכלית ועוד ועוד.

אורחת הכבוד: דורית ביניש, כבוד נשיאת בית המשפט העליון בדימוס
כמו בכל שנה, גם השנה יכללו הרצאות המליאה הרצאות בתחומי עניין רחבים ומגוונים, ביניהם:  
#אושר יצירתי במאה ה-21, ד"ר אייל דורון
#הסודות של שפת הגוף, דורית עוזיאל
#על צדק חברתי ויישומו, ד"ר עירית קינן
#האם תפקיד השמאל נגמר? ד"ר יועז הנדל
#מה הסיפור שלי, איריס אליה הכהן, מחברת רבי המכר מכתוב וגלבי
וכן יוצגו חברים וחברות המובילים מיזמים פורצי דרך: 
-זרעים של תקווה, שושן הרן, בארי
-למידה מתוך דאילוג, ברוריה סלע, מעברות
-"בוזה" מיזם גלידה שמחבר אנשים, אדם זיו, סאסא
השנה הבטיחו את השתתפותם בכנס איילת שקד שרת המשפטים, בוגי יעלון שר הביטחון לשעבר, אבי גבאי יו"ר מפלגת העבודה, עו"ד מירון הכהן רשם האגודות, זהבה גלאון יו"ר מפלגת מרצ, ח"כ משה גפני יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ איתן ברושי המחנה הציוני, אראל מרגלית, ח"כ אורלי לוי-אבוקסיס, דני עטר יו"ר קק"ל.
ואתם?
ההרשמה בעיצומה. נותרו מקומות בודדים!
_____13
_____13
"לומדים מהי עבודה קשה ואחריות שבסופה מטרה נעלה"
הפרי שמניבים עצי הזית הנטועים באדמת בית העמק נמסק מידי שנה בידי נערות ונערי הקיבוץ ומהשמן שמופק מהם הם מממנים את נסיעתם למחנות ההשמדה בפולין. כולם מרוצים ובראשם הנערים
____________...
בתמונה: גל לינדמן בפעולה

שלוש מאות עצי זית בני מאות שנים נטועים באדמת קיבוץ בית העמק. חברי הקיבוץ, שקם לפני כמעט שבעים שנה, החליטו לפני לא מעט שנים כי הפרי שנותן הכרם לא ישמש לשימוש מסחרי או פרטי, אלא יהיה פרויקט של נערות ונערי הקיבוץ לעשיית שמן ומכירתו לטובת נסיעתם למחנות ההשמדה בפולין. נוסף לשלוש מאות העצים בתוך שטח הקיבוץ, נטעו בבית העמק עוד מאתיים עצים לטובת איסוף כספים להוצאות נוספות של הנעורים בקיבוץ.

מרים ארי, מנהלת החינוך בבית העמק מספרת: "יש החלטה בקיבוץ כי מאות עצי הזית הנטועים בשטח הקיבוץ "שייכים" לנעורים לטובת פרויקט הנסיעה לפולין. כל שנה, עם הגיע הסתיו, הנערות והנערים, יחד עם המדריכים, מתארגנים למסיק כמו למבצע צבאי, אבל מהמוצלחים... זה אולי נשמע קל, אבל מדובר בעבודה פיזית מאד קשה של מסיק של יותר ממאתיים עצים, איסוף הפרי וניקוי האזור ואחר-כך שינוע כל הזיתים לחורפיש לעשיית השמן. כאמא לנערים שעברו את זה וכמובן שאנחנו עברנו יחד איתם, אני חייבת לציין שלצד העבודה הקשה, הממלאה בעצם את כל סופי השבוע והחגים בתקופה הזאת, השכר האדיר לצידה הוא לא רק במימון הנסיעה לפולין, אלא בהבנה הלא מובנת מאליה של מאמץ לטובת מטרה. זה לא ברור כיום, עם כל השינויים שעוברים בקיבוץ ובחברה הישראלית, שנערים ונערות יקומו ויעבדו לטובת משהו, אם כל אחד כמעט יכול להוציא את הסכום הזה מכיסו ו"שיעזבו אותו בשקט". אני שמחה שגם אצל ההורים מתייחסים אל זה קודם כל כפרויקט חינוכי שאין שני לו. אחת האמהות אף אמרה לי שבשבילה זה סגירת מעגל, היא עשתה את המסיק כשהייתה נערה והיום היא באה עם בתה לאותו הפרויקט".

גל לינדמן, תלמיד כיתה י"ב מהקיבוץ: "הפרויקט הזה הוא מאד חשוב מכמה סיבות, קודם כל הוא מאד מגבש את חברת הנעורים שלומדת לעבוד בעבודת צוות כדי להשיג מטרה משותפת. הפרויקט גם מלמד את הילדים הצעירים מהו מוסר עבודה ומהי המשמעות של תרומה (כולם עובדים ביחד למרות שהמסע לפולין מתרחש רק בכיתה י"ב) המסיק גם מלמד אותך לקחת אחריות ולהוביל. כל שנה הנערים הבוגרים מקבלים האחריות על המסיק ומנהלים אותו בעצמם: הם מחלקים תפקידים לילדים הצעירים יותר ודואגים לכלי העבודה. למרות שזו עבודה פיזית קשה ומעייפת אני מרגיש שפרויקט זה הוא מאד חשוב וצריך לשמר אותו לעוד הרבה שנים בגלל כל היתרונות שהוא נותן גם לכל ילד אישית וגם לחברת הנעורים בקיבוץ".

עם כל השינויים שעוברים גם בקיבוצים, אתה מאמין שהפרויקט המבורך הזה יכול לשרוד עוד הרבה זמן?
"אין ספק שבעידן הזה של קיבוץ מתחדש ישנה חשיבות רבה לפרויקט חינוכי המלכד את חברת הנעורים סביב מטרה מסוימת. ברור שיותר ”קל“ להורים לרשום צ‘ק עבור נסיעת הילד למסע לפולין אך עובדתית זה עוד לא קרה והאמת היא שאני מקווה שזה גם לא יקרה. אי אפשר להעביר דרך המילים את החוויה הקהילתית חינוכית שקיימת בפרויקט המסיק אך היא מאד תורמת ללכידות וליצירת חברת נעורים מגובשת שזה לדעתי אחד מהערכים החשובים בקיבוץ. זאת עבודה קשה למען מטרה נעלה!".
 
 
 
 
_____13
נזכור בשירים - האירוע המסורתי לזכר יצחק רבין יתקיים ב-31/10 בהיכל התרבות מנשה 
____________...
ביום שלישי 31/10/17, ייערך בהיכל התרבות מנשה שבגן שמואל האירוע המסורתי, "נזכור בשירים- משיר השלום עד שיר הרעות", במלאת 22 שנים לרצח ראש הממשלה יצחק רבין. את הטקס יוזמים ומארגנים: המועצה האזורית מנשה, מפקדת קצין חינוך ראשי  וגל"צ.
בטקס ישתתפו נציגי אלופי צה"ל, נציגי משפחת רבין, ראש המועצה האזורית מנשה אילן שדה ומפקד גל"צ שמעון אלקבץ. האירוע יועבר בשידור חי בגל"צ וב-Ynet.

ראש המועצה האזורית מנשה אילן שדה, "כמידי שנה נזכור ונזכיר את פועלו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל. מידי יום ביומו אנו במועצה מיישמים את מורשתו, במועצה שלנו 24 ישובים, אשר בהם חיים יהודים ערבים חילוניים ודתיים, היוצרים פסיפס אנושי מרתק החי באחווה וברעות".
 
 
 
 
_____13
_____13
מוצ״ש 4 בנובמבר - לראשונה בישראל - הצגה אחת בקאמרי תעלה שלוש פעמים בערב אחד בשלוש שפות שונות
אלעד שיפוני (מגל) הגיע לישראל כחייל בודד ומאז לא הפסיק לנדוד, על בסיס חוויתיו כתב את "הישראלי הנודד". על המסע שהחל במשמר השרון הוא אומר - "רק בקיבוץ האמא של הרמטכ"ל מכבסת לטירון את הבגדים בשבת"
 
 
 
________28
ב-1995, מיד לאחר חתימת הסכם השלום עם ירדן ובהשראת האופטימיות שאפפה אז את הארץ, נסע אלעד שפוני, שזה עתה השתחרר משירותו הצבאי לאחר שהיה חייל בודד בקיבוץ משמר השרון, לחיות באכסניית תרמילאים במרכז רבת עמון. מטרתו הייתה ללמוד ערבית מהרחוב. ממש שם, במרכז העיר, תפסה אותו הידיעה כי ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ז"ל, נרצח בידי מתנקש יהודי בעצרת השלום בתל אביב. לאחר שלושה חודשים רצופים באכסניה בעמאן, חזר שפוני למציאות חדשה ומדממת בישראל.

הסיפור הזה, יחד עם לקט הרפתקאות נוספות, מרכיבים את אחת ההופעות הכי עסוקות בשנים האחרונות - "הישראלי הנודד".

אלעד שפוני עלה בשנת 1988 לישראל מלוס אנג׳לס כדי להתגייס לצה"ל. בן לישראלים שירדו כשהיה בן שלוש, כבר מימיו הראשונים היה שפוני "הישראלי הנודד". אחרי שירות צבאי כלוחם בסיירת גולני, הוא יצא לנדוד שנים רבות בעולם.

שיפוני, אשר מאז עבר לגור בקיבוץ מגל: "במוצאי שבת, 4 בנובמבר 2017, כמחווה לתקווה שעדיין פועמת גם אחרי 22 שנים, הצבנו לעצמנו אתגר יוצא דופן שככל הידוע מעולם לא בוצע בישראל: שלוש הופעות רצופות בשלוש שפות שונות (עברית, אנגלית וספרדית) בתיאטרון הקאמרי בתל-אביב. 

לכרטיסים: 03-6060960 או  www.cameri.co.il 
 
 
 
_____13
מדור חדש: 'עסק קיבוצי'​ - עסקים קטנים שהוקמו ביוזמה מקומית
והפעם... "העוגות של שרון" ברגבה
____________...
העוגות של שרון- בי"ס לעיצוב עוגות מבצק סוכר וקונדיטוריה

העוגות של שרון - הוא המרכז הגדול בצפון לעיצוב עוגות בבצק סוכר לחתונות, ימי הולדת, בר / בת מצווה ולכל אירוע שתחפצו, מזה כבר 10 שנים.
העוגות כשרות בהשגחת הרבנות. 
הפעלות ימי הולדת ייחודיות בבצק סוכר שהילדים ידברו עליהן עוד הרבה זמן.
 
אנחנו ממוקמים במושב רגבה ליד נהריה ומזמינים את כולם להתנסות בעיצוב עוגה או להזמין עוגה לכל אירוע. 


לפרטים - 
מייל: sharon@sharon-cakes.co.il
נייד: 0526049276/7
טלפון: 049529146


--------
רוצים שהעסק שלכם יפורסם בפינה זו?
שלחו אימייל עם כמה משפטי הסבר על העסק בצירוף תמונות
השאירו פרטי התקשרות, מייל וטלפון על מנת שנוכל לחזור אליכם.
haim@tkz.co.il
 
 
 
_____13
 
 
מוזמנים ומוזמנות לכתוב לנו
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לספר על המתרחש בקיבוצכם? להתלונן? לייעץ? לשבח?! כתבו לנו. 
 
חסר רכיב