חסר רכיב

מרדכי קם

מרדכי קם
תאריך לידה: 1930
תאריך פטירה: 1948
מרדכי קם
נולד: 1930
עלה לארץ: 1947
נפל על משמרתו: 1948

 

מרדכי בן נוח ומלכה יליד קומורוב בפולין. עיירת הולדתו הייתה בעלת אופי יהודי ציוני, אך הילד מרדכי עזב אותה, ברח לאוקראינה והגיע בנדודיו להרי אורל. מאורעות מלחמת העולם השנייה ביגרו אותו. לימודיו הסדורים פסקו. אך גם בית הספר הרוסי, הרעב והמצוקה, לא הסיטו את הנער מהחלום החלוצי. בתום המלחמה יצא בדרך ההעפלה לארץ. קבוצת "עליית הנוער" אליה הצטרף, נדדה לאוסטריה ואיטליה ובחודש מאי 1947 הפליג באניית "התקווה" לישראל. הספינה נתפסה ע"י הבריטים ונוסעיה הוגלו לקפריסין. למעלה מחצי שנה היטלטל בין תקווה לייאוש מאחורי גדרות התיל. בדצמבר הגיע ארצה, הצטרף והתחנך בקבוצת   עלית הנוער בתל יצחק.

 

המבוגרים שבקבוצה, בני 16– 17 שנים, לא יכלו לעמוד מול המתרחש סביבם באפס מעשה, "שם", הם טענו "נאבקנו בידיים ריקות – כאן נלחם על חירותנו עד הכדור האחרון". הרגשת שכל המרירות והכאב שהצטברו  בשנות הסבל במרדכי וחבריו לקבוצה, זעקו לפעולה.

 

סניו, חבר תל-יצחק, סיפר: "אני זוכר את השמחה, בה קיבל מרדכי, אותו בחור שקט, רציני, המצטיין במתמטיקה ובמשחק השח-מט, את הידיעה שעליו לצאת לעמדות. במצב רוח מרומם נסענו לכפר הס ומשם חולקנו לעמדות בפרדס "הבר", במרחק  400  מטר מקווי האויב" . משה זהבי שהיה מדריך הקבוצה, הסביר שהבחורים יצאו בתורנות למשלט  לתפקידי שמירה ולא היו מוכנים לוותר.

 

סניו סיפר על הקרב האחרון: "כל הלילה שמרנו ועל ידנו חפרו זקני אבן יהודה ונתניה, העמיקו וביצרו את העמדות. בבוקר נשכבנו בבית אריזה קטן, כדי לחטוף תנומה. פתאום, בשעת חצות נשמעו יריות, בריצה תפסנו את מקומותינו. הערבים התקיפו באש חזקה והתקדמו לעברנו. מרדכי הבחין בעינו החדה בדמויות האויב מבין העצים וכיוון כלפיהם את רובהו, כדי לאפשר נסיגה. העיראקים פתחו בהתקפת תותחים כבדה על עמדותינו. מרדכי הרגיש רע וביקש מים. לא הייתה לנו אף טיפה במימיות. הוא יצא בזחילה לעמדה אחורית ואז נפגע ברסיס בגבו. במהירות הוחש לרופא בתל מונד אבל היה מאוחר מדי". 

 

ביום  11.7.48 מרדכי קם ז"ל נפל חלל לפני שמלאו לו ח"י שנים. הובא למנוחת עולמים בקיבוצו תל יצחק.

 

עדויותיהם של משה זהבי וסניו לקוחות מתוך ספר "יזכור" לחללי מערכות ישראל בדפי תל-יצחק. 

 

 

חסר רכיב