חסר רכיב

מרכוס לוי

מרכוס לוי
תאריך לידה: 1894
תאריך פטירה: 1969
מרכוס לוי
נולד:1894
עלה לארץ: 1963
נפטר:1969

 

"כל אחד מת, אבל לא כל אחד חי" (אתגר ק.)


סבא שלי נולד ב- 24.6.1894 באוסגאס הונגריה. הוא היגר לגרמניה, שם הכיר את סבתא שלי (ברטה) וכך נולדה אימי שושנה. סבא היה הרפתקן במלוא מובן המילה. 

המקצוע שלו היה מעצב בגדי נשים וכנראה, זה מה שדחף אותו כל הזמן לחיפושים, שיביאו לו השראה ביצירתיות דרך הגירה למקומות חדשים. באותם זמנים לא היה נעים להיות על אדמת גרמניה כיהודי וסבא, שחש לאן נושבת רוח המנהיגות באותה התקופה, החליט להגר לאורוגוואי, לאחר שידידים סיפרו לו כמה טוב שם.

 

לאחר נישואי אימי, התאלמן סבי ושוב מצא עצמו ברוח היהודי הנודד, אורז חפציו ושם פעמיו אל ארגנטינה השכנה, שם חיכתה לו הצעת עבודה טובה. סבא התחתן שוב והפעם עם אישה יהודייה ממוצא הונגרי, אמי ואני שהייתי אז כבן חמש, נסענו לבקר אותו ולחגוג יחדיו את ראש השנה. לאחר שחזרנו לאורוגוואי קיבלנו מכתב שבישר לנו שסבא שוב התגרש והוא מתחתן בפעם השלישית עם דוגמנית צ'יליאנית שהייתה דוגמנית הבית שלו לבגדים שעיצב.

 

לאחר שלוש שנים לערך, שוב חש צורך לחפש מקור השראה חדש וכדי להחליף אווירה, נסע לצ'ילה שם קיבל את ההזדמנות לעצב את בגדי הדיילות של חברת התעופה הלאומית הצ'יליאנית LAN CHILLA כמובן שלא עבר זמן רב ושוב התגרש.

 

כאשר מלאו לי שלוש עשרה שנים נסעתי כטיול בר מצווה לבקר את סבא בצ'ילה, שוב כדי לחגוג את ראש השנה ולהכיר את אשתו החדשה. אני זוכר שהלכנו למשחק כדורגל אורוגוואי נגד צ'ילה והוא ביקש ממני את הארנק שלי כדי שלא יכייסו אותי, כי היה ידוע שבצ'ילה נמצאים הכייסים המפורסמים ביותר. כאשר הסתיים המשחק (בתיקו!) התברר לנו שהכייסים הגיעו גם לכיסיו של סבא וכך נאלצנו לחזור הביתה ברגל.

 

סבא היה גבר נאה, בעל עיניים כחולות ודון ז'ואן אמיתי והאמת שכבר היה קשה לעקוב כמה פעמים התגרש והתחתן, למיטב זכרוני חמש פעמים....

 

בשנת 1963 סבא החליט סוף סוף לחיות לצד הבת שושנה והנכד שלו, כך הגיע לארץ ישראל ולקיבוץ תל יצחק. כמובן שמייד העמידו לו חדר שבו יוכל לתקן לעצב ולתפור שמלות לנשות הקיבוץ.

 

הוא היה אדם חביב ונחמד, מלא בשמחת חיים בלתי רגילה, תמיד עם מצב רוח טוב, אופטימי, אהב נשים יפות,יין טוב, אוכל משובח והתחבב גם על הוותיקים (בעיקר הוותיקות) וגם על הצעירים. ידע ליהנות מהחיים. הוא הספיק להכיר את מרים אשתי, אבל לא זכה להיות בחתונה.
סבא היה בריא כמו שור, אך כשהגיע לקיבוץ התחילו לערוך לו בדיקות ובמרפאה אמרו לו לקצץ בשתייה ובמלח ומאז החל לחלות, והדבר הפך לבדיחה משפחתית.

 

בימיו האחרונים היה על כסא גלגלים ואימי שושנה וולבק סעדה אותו עד ליום מותו.


סבא מאד חסר לי בשמחת החיים האופטימית המיוחדת שלו. הוא נפטר ב1969 והיה בן 75 במותו. 


יהי זכרו ברוך.  

 

מרטין שגב

חסר רכיב