חסר רכיב

מרגלית (בטי) נכט

מרגלית (בטי) נכט
תאריך לידה: 1922
תאריך פטירה: 2007
מרגלית (בטי) נכט
נולדה: 1922
עלתה לארץ: 1939
נפטרה: 2007

 

אימא (בטי) הייתה בת יחידה להוריה יוצאי פולין שעברו לוינה והשתכנו בה. אביה היה איש חולני במקצת כך שאימא הייתה זו שדאגה לפרנסת המשפחה.


אימא גדלה והתחנכה אצל דודתה. כבר בהיותה תלמידה בבית-ספר הצטרפה לתנועת "הנוער הציוני" בוינה. לאחר סיפוחה של וינה ע"י הנאצים, גורשה מבית ספרה ועברה ללמוד בבית ספר ליהודים בלבד.  ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה עלתה ארצה במסגרת "עליית הנוער" והגיעה לחוות "תלפיות" בירושלים. החווה נוהלה אז ע"י הגברת רחל ינאית (לימים רעייתו של נשיא המדינה השני יצחק בן צבי) והיא זו שנתנה לה את שמה העברי מרגלית. תקופת לימודיה ב"חוות הלימוד" הייתה תקופה יפה בחייה, היו לה קשרים חברתיים רבים, הייתה אהובה ובלטה ביופייה.


אבא מספר: "נפגשנו לראשונה בפסח 1940. היא הגיעה עם שתיים מחברותיה לביקור ברחובות שם שהיתי במסגרת ה"הכשרה" ב"גבעת הקיבוצים". אני זוכר את שלוש הבנות מגיעות ומיד הבחנתי שהיא היפה מכולן! אנחנו הרווקים החלטנו "להתלבש" עליהן והזמנו אותן לטיול אופניים. הרכבתי את מרגלית על אופני ומכאן החל למעשה סיפור אהבתנו".


עם גמר לימודיה בחווה החליטה לנסוע לדודתה בתל-אביב, אך אחרי בקשותיו של אבא הסכימה להצטרף לקיבוץ ועברה ללוביה שם היה הקיבוץ באותו זמן. אבא ואימא התחתנו בטבריה ב- 29.09.1940, לאחר הנישואים הם החליטו לעזוב את הקיבוץ ועברו למושבה יבנאל שם אבא עבד כחקלאי ואימא כעוזרת בית. באותה תקופה היה בין ההורים ויכוח מר על החזרה לקיבוץ ובסופו הם החליטו להצטרף מחדש לקיבוץ.

 

הם הגיעו לתל-יצחק והשתלבו יפה בחיים.
בשנת 1945 נולד הבן הבכור איתמר ושנתיים מאוחר יותר בשנת 1947 נולד אילן. כעבור 12 שנה בשנת 1960 נולד בן הזקונים דודי.

 

אימא הייתה הדומיננטית בגידול הילדים, הייתה אימא טובה ומסורה בכל ליבה. יותר מכולנו דודי היה בן טיפוחיה והיא הקדישה לו את כל כולה. בשנים הראשונות דודי היה ילד רגיל אך מאוחר יותר התברר שהוא סובל מבעיות נפשיות. הוא התמודד עם המחלה בדרכים שונות אך שם קץ לחייו. אימא התקשתה להתגבר על הצער והכאב, התחילה להידרדר ונפטרה מצער.
                                             

 

כתב: איתמר נכט.   

חסר רכיב