חסר רכיב

רוזה פרנקו

רוזה פרנקו
תאריך לידה: 1911
תאריך פטירה: 2002
רוזה פרנקו
נולדה:1911
עלתה לארץ: 1969
נפטרה: 2002

רוזה פרנקו (סרדס) נולדה בעיר החוף קושדאסי  (Kuşadasi) שבמערב טורקיה  והיגרה באונייה לבדה בגיל 16 לאורוגוואי שבדרום אמריקה. לאחר כשנה הצטרפו אליה הוריה לעיר מונטבידאו.

מרדכי פרנקו היגר גם הוא לאורוגוואי מטורקיה, עוד לפני רוזה. הם שמעו זה על זו עוד בטורקיה אך נפגשו רק באורוגוואי. רוזה נישאה למרדכי ונולדו להם 9 ילדים. המשפחה גרה יחד עם הוריה באותו בית, רוזה טיפלה בהוריה ובמרדכי שחלה בגיל צעיר. הוריה נפטרו ולאחר כמה שנים מרדכי נפטר ורוזה נשארה לבדה עם הילדים.

עקב המצב, הילדים נאלצו לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה אך למרות הקשיים והעוני, תמיד היה ביתם מלא בחברים ואוכל. הבית היה מרכז השכונה ממש, החברים קראו לרוזה “לה מאמא”.


הבן הבכור, בני פרנקו (דרור) ז"ל, עלה ראשון לישראל ואליו הצטרפו אחים ואחיות נוספים. גם רוזה הצטרפה בשנת 1969 לילדיה ונכדיה ועלתה לישראל, לקיבוץ תל יצחק.

הנכדים קראו לה אבואלה (סבתא). רוזה החלה לעבוד במחסן הבגדים ומצאה לה חברים טובים בתל יצחק. למרות גילה המבוגר, המשיכה לעבוד בקיבוץ כל השנים.


ביתה היה תמיד מרכז למשפחה הגדולה. לא משנה  מתי היית מגיע אליה, תמיד היה איזה תבשיל על האש. במטבח בגודל מטר על מטר הצליחה לעשות קסמים ממש, הילדים והנכדים אהבו לבוא לאכול או לשתות קפה אחר הצהריים ולטעום עוגיות ומתוקים שהכינה במו ידיה. לרוזה ולילדיה הייתה מילת קוד בטורקית -"אוטו בורדה", ולעיתים שלחו את הנכדים לסבתא לבקש ממנה "אוטו-בורדה", הנכדים היו באים לסבתא והיא הייתה מפנקת אותם ומאכילה אותם ובעיקר משאירה אותם אצלה לכמה שעות ושולחת אותם חזרה, תמיד עם משהו לקחת הביתה להורים. רק לאחר שנים שאלו הנכדים "מה זה אוטו-בורדה, שכל פעם שלחתם אותנו להביא מסבתא כי כל פעם הבאנו משהו אחר"
סבלנות היא התשובה, "אוטובורדה" בטורקית  זה "שב כאן".


רוזה הייתה אדם טוב ותמים ולעולם לא הסתכסכה עם איש. היא נולדה כשעוד לא היו מקררים ובטח שלא טלוויזיה טלפונים ומחשב. כשראתה סרט כל כך הזדהתה עם הדמויות והייתה בוכה כשהם מתו. כשראתה אותם שוב מתים בסרט אחר, שוב בכתה על מותם. אישה אמיצה וחזקה שהצליחה להתגבר על קשיים רבים ועדיין לקיים בית חם לילדיה, משפחתה וחבריהם.


היא הייתה מאמא אמיתית, אוהבת ודואגת לילדיה ונכדיה וזכתה לחיות עד גיל 96 בשיבה טובה.

שיר  "בְּלָדִינוֹ "  שסבתא  מאד  אהבה:


Avre tu puerta cerrada
qu'en tu balcon luz no hay
El amor a ti te vela;
partemos, rosa, partemos de aquí.
Yo demandì por la tu hermozura
como te la diò el Dio;


 

חסר רכיב