חסר רכיב

אסתר (שפירא) רובינסקי

אסתר (שפירא) רובינסקי
תאריך לידה: 1912
תאריך פטירה: 1988
אסתר (שפירא) רובינסקי
נולדה: 1912
עלתה לארץ: 1957
נפטרה: 1988

 

"אצילת הנפש"


אסתר שפירא ילידת רוסיה הגיעה כנערה לצ'ילה בעשור השלישי של המאה הקודמת יחד עם משפחתה – אח, אימא וסבתא. תחילה התיישבו באחת מערי השדה בדרום המדינה וכעבור כמה שנים עברו לעיר הבירה סנטיאגו.

 

עם הנישואין ליוסף רובינסקי בגיל 18, בנו בית חם ועממי ברוח יהודית וזיקה ציונית מודגשת. שתי הבנות, וורדה (רוזה) ומרים התחנכו בבית הספר העברי שבסנטיאגו, וקיבלו מההורים תמיכה ללא סייג כאשר הן הצטרפו לתנועת הנוער "השומר הצעיר", ביודעה שהיא עשויה להוביל לעליה חלוצית.

 

כדבר מובן מאליו, שלוש שנים לאחר עלייתה של וורדה ובתום שנה לעלייתה של מרים, אסתר ויוסף רובינסקי עלו אף הם והתגוררו בתל-אביב. כהמשך טבעי היה ביתם בית פתוח המאופיין בהכנסת אורחים כנה ולבבית. במקביל הם קיימו קשר הדוק עם קיבוצה של וורדה, תל-יצחק.

יוסף רובינסקי נפטר אחרי מחלה בשנת 1968. אסתר המשיכה לקיים את הבית בתל-אביב, ובפרק זמן של שנים אחדות הייתה עובדת ייצור במפעל מזון שבעיר.

 

אחרי התקף לב ב-1976 עברה לגור בתל-יצחק תוך כוונה שזה יהיה זמני, אך כאשר עמדה לחזור לתל-אביב, נפטר באופן פתאומי ובטרם עת אברהם חסון, בעלה של וורדה. האסון הכה בהלם את כל בני המשפחה, ואסתר כבר נשארה בתל-יצחק עד סוף ימיה בשנת 1988.

 

הודות לתכונתה הבולטת, אופי נוח חסר פניות וטוב לב והיכולת לראות תמיד את הצד החיובי בכל אדם וחצי הכוס המלאה בכל מצב נתון, זכתה ליחס אוהב ואוהד מסביבתה, כך בצ'ילה וכך גם בתל-אביב ובתל-יצחק.

 

על המצבה שלה בתל-יצחק חרות המשפט שמבטא אותה נאמנה: "אצילת הנפש".

 

כתב: בני בכרך

חסר רכיב