חסר רכיב

שלמה (סלמו) סבא

שלמה (סלמו) סבא
תאריך לידה: 1906
תאריך פטירה: 1982
שלמה (סלמו) סבא
נולד: 1906
עלה לארץ: 1969
נפטר: 1982

 

חיוכו מלווה אותנו גם היום.  לידו גדלנו וכילדות הרגשנו אהובות ובטוחות לצידו. לכן משורות ראשונות אלו אנחנו חשות מועקה לדבר עליו בזמן עבר.  אבא היה בן לחיים ושרה ונולד למשפחה בת 5 אחים באיזמיר שבתורכיה, הוא עלה לארץ  מצ'ילה.   

 

אבינו נולד בתורכיה ובשנות ה – 20 לחייו נאלץ לעבור לצרפת עקב הטרדות חוזרות ונשנות של שכניהם התורכים. הקור בצרפת הפריע לו מאוד ולאחר שנתיים עבר לקובה הטרופית בהמלצת אחיו, שם המתין שישלח לו אשרת כניסה לארה"ב, שלא הגיעה מעולם. מקובה עבר לצ'ילה הממוזגת ושם החל להתבסס.    הוא הקים מפעל לשמיכות ולמזרנים ובתחילה שיווק את מוצריו שלו ועבד כסוכן נוסע בכל רחבי הארץ, כך הצליח לשגשג ולזכות ברווחה כלכלית. לאחר מכן הסב את המפעל לייצור בדwipe  ששימש לניקוי מנועים ומכונות במכרות הנחושת .

 

המפגש הראשון של אבא עם אימא היה דרך תמונה שהראו לו והיא מצאה חן בעיניו עד מאוד. כיוון שהייתה עדיין בתורכיה, שאל אבא האם תסכים לבוא ולחיות איתו בצ'ילה. לאחר שהסכימה שלח לה כרטיס לאוניה ולאחר כחודש של הפלגה נפגשו השניים,  התאהבו והחליטו להינשא .

 

בשנות ה – 30 לפני מלה"ע השנייה שלח אבא כסף למשפחתו בתורכיה ודאג להביא אותם לחוף מבטחים בצ'ילה, זאת עקב התנכלויות בלתי פוסקות של התורכים. כזוג הם טיפחו את המפעל שהקים אבא ושאפו ליצור סביבת עבודה ותנאי עבודה טובים לעובדיהם .

 

כנערות פעלנו בקן "הנוער הציוני" בסנטיאגו, אבא שתמך בפעילות זו ונלחם על כך שהקהילה היהודית הספרדית תקצה מקום לפעילות ומפגשים של הקן במתחם בית הכנסת הקהילתי. כאשר עלינו ארצה החל גם הוא להתכונן למכירת נכסיו, שצבר בעמל כה רב, ולעלות בעקבותינו.

 

לאחר מלחמת ששת הימים עלה ביחד עם אימא ארצה ומאז חי איתה בבית קטן בקיבוץ שהפך לקן חם עבור בנותיו, חתניו, נכדיו וניניו שלא הספיק להכיר.

 

עבד מספר שנים בלול וניתן היה לראות אותו צועד בשבילי הקיבוץ עיתון בידו וחיוך תמידי על פניו, שלא נמחק גם ברגעים הקשים של ההתאקלמות בחום הארץ ישראלי.

 

 

אבא נפטר בנובמבר 1982, הוא היה אדם חברותי, אוהב אדם ואציל  נפש שזכרונו מעורר געגוע גדול בכל יום ובכל דקה.

 

אוהבות אותך ואתה בליבנו תמיד 

 

כתבו: שרוקה וסוסי .

חסר רכיב