חסר רכיב

שמוקלר גוסטה ויחזקאל

שמוקלר גוסטה ויחזקאל
תאריך לידה: 1914
תאריך פטירה: 1994
שמוקלר גוסטה ויחזקאל
גוסטה שמוקלר

נולדה: 1914
עלתה לארץ: 1939
נפטרה: 1994.


יחזקאל שמוקלר

נולד: 1916
עלה לארץ: 1939.
נפטר: 1993

אבא יחזקאל נולד בעיר לנובצה בפולין. בן למשה ויהודית שמוקלר ואח לאליעזר, שלמה, ישראל, נתן בלהה וחיה ז"ל.

הורינו  עלו לארץ בשנת  1939, בשתי אוניות נפרדות התאחדו על החוף וכך הגיעו לתל-יצחק.

אבא הצטרף לצוות הסנדלרייה, (מקצוע הסנדלרות היה מאד מבוקש בקרב היהודים בפולין) ויחד עם הסנדלר שיבצקי עסק בתיקונים ובתפירה של נעליים וסנדלים לחברים ולילדי הקיבוץ. די היה לאבא לצייר על פיסת נייר את צדודית כף הרגל ומזה לתפור סנדל לתפארת.

עם השנים נסגרה הסנדלרייה ואבא מצא את עצמו מקים ענף חדש בקיבוץ. הוא  מילא תפקיד חשוב בבניית ענף הלול בתל-יצחק. שנים של עבודה פיזית לא קלה, סחיבת דליים וטסי ביצים, ניקיונות ותיקונים היו רק חלק מעבודתו. בדבקותו במטרה הצליח להדביק גם את הילדים בעבודה זו.

בשנותיו האחרונות עבד בפרדס ולמרות שלא קיבל רישיון נהיגה, נהג בטרקטור והוביל את העובדים לפרדס. גם בפרדס העבודה הפיזית הייתה לגביו הצד המהנה והוא חפר גומות, ומשך והניח צינורות להשקיית העצים. את שעות הפנאי בילה במשחק שחמט ובוויכוחים פוליטיים.

אבא  נפטר בשנת 1993 ונזכור אותו תמיד כאיש שקט וצנוע שאהב את משפחתו ואת עבודתו.


אימא גוסטה נולדה בשנת 1914  בעיר קשיבצה בפולין. בת לאיטה ודוד דיפטלר ואחות לחיה ואהרן ז"ל.

היא הייתה אישה צנועה, שקטה ומאד חזקה, רעייה ליחזקאל ואם לאיטה ומשה.
אימא באה מבית דתי והצליחה לשמור לאורך כל השנים בקיבוץ על צביון חיים מסורתי בבית ומחוצה לו.

בקיבוץ עבדה בלול, בענפי השירותים ובמקצועות טיפוליים – טיפולי בוץ ופדיקור.


בכל מקום עבודה נתנה את כולה ובכל פעם שנתבקשה לעזור, הייתה שם. הכול נעשה בשקט, בצנעה וכמובן מאליו עם המון מסירות ואהבה.

גם בבית טיפלה אימא במסירות בבני המשפחה. על אף שמירתה על המסורת, לא וויתרה ונסעה בשבת לבקר את אבא בתקופה הקשה כשהיה מאושפז בבית-חולים.


אצל אימא תמיד היה מקום לחיבוק, נשיקה ומילה טובה לילדים, לבעל ולשאר בני המשפחה  כך נזכור אותך תמיד

יהא זכרם ברוך!

כתבה: איטה


חסר רכיב