חסר רכיב

מרים זקרוצ'ין

מרים זקרוצ'ין
תאריך לידה: 1921
תאריך פטירה: 1956
מרים זקרוצ'ין
נולדה: 1921
עלתה לארץ: 1948
נפטרה: 1956

 

מרים, שהיתה ניצולת מחנה ריכוז, הגיעה אחרי מלחמת העולם השנייה לחווה בעיר נתנברג (גרמניה), שם הכירה את נתן. שניהם היו בודדים וחסרי משפחה, ומתוך כך התיידדו ובילו זמן רב ביחד. זמן קצר לאחר מכן נישאו. המדריך שלהם בחווה הוא זה שכתב את הכתובה וערך את טקס הנישואים. לאחר החתונה המשיכו להתגורר בחווה בחדר אחד עם זוג נוסף שהתחתן.


חודשים מספר לאחר מכן נשלחו כולם לבדיקות לקראת העלייה לארץ. התברר שמרים, שהיתה בחודש הרביעי להריונה, היתה גם חולה מאוד. נתן ומרים החליטו לעלות לארץ במהרה, מכיוון שלא רצו שילדם ייוולד בגרמניה. הם זכו להיות בין 1,500 המאושרים שקיבלו סרטיפיקטים (אשרות כניסה לארץ)  מהשלטון הבריטי. הם עשו את דרכם ברכבת עד לעיר הנמל מרסיי שבצרפת, ומשם הפליגו באופן חוקי לישראל. באוניה, לראשונה מזה זמן רב, זכו לתא משלהם, לתנאים טובים ולאוכל כאוות נפשם. ב-20 ביולי 1947, לאחר שההפלגה עברה בשלום, עגנה האוניה בנמל חיפה, שם חיכה להם נציג מהמשק והודיע להם שהם נוסעים לקיבוץ תל יצחק. כמובן, שלא היה להם מושג באיזה מקום מדובר.


לאחר נסיעה של 4 שעות הגיעו עם קבוצה קטנה (7 חברים) מחיפה לאבן יהודה, ומשם אסף אותם טרקטור לתל יצחק. הם הגיעו למשק עם ארגז בגדים גדול שקיבלו במשך הזמן מאונר"א, התגוררו באוהל ללא ריצפה ונהנו במיוחד מהעובדה שהלחם היה מצוי ללא הגבלה. בתחילת שהייתם בקיבוץ לא רצו לקבלם. לטענת הקיבוץ, לא היה מקום בבית הילדים לתינוק נוסף. בסופו של דבר השאירו אותם באופן זמני, שהפך לקבוע. 21 יום לאחר שהגיעו למשק נולד בנם הבכור, בנימין, שהביא שמחה רבה לחייהם. הנה, לאחר שעברו תלאות כה רבות, הצליחו להקים משפחה קטנה. ארבע שנים לאחר מכן נולד בנם השני, אריה. בשנים שלאחר מכן זכו לעבור לאוהל עם ריצפה, אחר כך גרו ב"ליפט", מאוחר יותר בצריף מעץ עם שירותים משותפים להם ולשכנים, ובסופו של דבר ב"ארמון": חדר וחצי עם שירותים צמודים.


מרים, שלא הייתה בריאה, לא הייתה מסוגלת לעבוד יום שלם בעבודה קבועה, ולכן עבדה בעיקר כמחליפה בבית הילדים. הרופאים לא אמרו מעולם בבירור ממה סבלה, אולי מפני שבאותם ימים לא נטו לומר בגלוי את המילה "סרטן". בדצמבר 1955, ביום האחרון של חג החנוכה לאותה שנה,  נפטרה והיא בת 34 לאחר אשפוז ארוך. השאירה אחריה בעל ושני בנים – אריה ובנימין. 


 כתבה: רחל אושרי

חסר רכיב