חסר רכיב

צבי (השו) לב

צבי (השו) לב
תאריך לידה: 1914
תאריך פטירה: 2007
צבי (השו) לב
נולד: 1914
עלה לארץ:1934
נפטר: 2007

 

קווים לדמותו . . .


אבא היה מקבוצת המייסדים של תל יצחק. עזב בפולין בית יהודי לאחר שנה ראשונה בלימודי משפטים באוניברסיטה, ובחר בציונות המגשימה כדרך חיים. איש עבודה ללא פשרות. עוד לפני העלייה על הקרקע בתל יצחק, בעת המצוקה הקשה ביותר של האבטלה הנוראה באותה התקופה, תמיד הצליח למצוא עבודה, לפרנסת הקבוצה כולה.


בתל יצחק קיבל אבא את ניהול הרפת לשנים רבות, והחליבה בשלוש לפנות בוקר, הייתה לו כדרך חיים במשך שמונה עשרה שנים. אחרי שנתיים של עבודה באיחוד הקבוצות והקיבוצים, חזר לעבוד במשק, והיה לולן עוד שנים רבות.


את אבא אפיינה כל חייו הדאגה לזולת. זו אולי התכונה הבולטת ביותר בדמותו. עשרות שנים של ריכוז וועדת הבריאות, ואחר כך, על סף גיל החמישים, החל ללמוד את נושא הטיפול באדם המבוגר והקשיש.

 

מספר שנות לימודים בווינגייט, הכשרה להדרכה בפעילות גופנית לאדם המבוגר. לימודים באוניברסיטאות תל אביב וחיפה בענייני גרנטולוגיה, כשהוא נוטל חלק פעיל בחברה הגרנטולוגית הישראלית על כל פעילויותיה. התנדבות ארוכת שנים, במסירות אין קץ, בהדרכה במועדוני הקשישים בנתניה ובבית החולים הגריאטרי,  ממש עד אחרי גיל תשעים, עד שבעצמו כבר נזקק לעזרה.


אבא היה מחליף את בגדי העבודה בבגד ייצוגי, באמצע יום העבודה, יורד רגלית לכביש, נוסע באוטובוסים לנתניה למספר שְׁעוֹת עבודה התנדבותית במועדוני הקשישים, חוזר בכוחות עצמו, ללא הסעות מיוחדות, מחליף בגדיו חזרה, ושב אל הלול, להשלים את מכסת שעות העבודה שלו.


מי לא זוכר ומי לא מכיר את פעילותו החברתית באיסוף עיתונים וּמִשְלוֹחַם אל בית החרושת לנייר בחדרה, כשהתמורה הייתה נמסרת תמיד לוועדת הבריאות או ועדת הקשישים שבהן כִּהֶן כל השנים, את איסוף הבגדים למען הנזקקים, את דאגתו המתמדת לכל חבר חולה בקיבוץ?

 

מי היה מאושפז אי פעם בבית חולים ולא זכה לארגון ביקורים אצלו?  אכן, אבא היה המנוע מאחורי כל אלה. ככה אזכור אותו כל חיי.

 

יהא זכרו ברוך !

 

 כתב: יובל

 

 

אימא ואבא ברגעי האושר המעטים בחייהם

חסר רכיב