חסר רכיב

אברהם שדמי

אברהם שדמי
-
1914 - 1996
אברהם שדמי
נולד:1914
עלה לארץ: 1935
נפטר: 1996

 

"הרומן הסוער עם התנ"ך והשפה העברית "


אבא נולד בעיר לייז'ובה שבליטא למשפחת פשדמסקי, משפחה דתית וציונית. אביו, שהיה רב ומורה  בערים קטנות, נפטר בגיל צעיר והשאיר אחריו אישה וחמישה ילדים קטנים, ארבעה בנים ובת. אימו התקשתה לפרנס את המשפחה, אך הקהילה היהודית לא נטשה אותם ואבא סיפר לא פעם בהומור על היתומים, הוא ואחיו, שהוזמנו לאכול בבתי משפחות שגורלן שפר עליהן. 

 

באמצע שנות השלושים, עם התגברות האנטישמיות בליטא, האם וארבעה מילדיה, עלו לארץ והתיישבו בירושלים. האח הלל, שנשאר בליטא כדי להשלים את לימודיו, נספה בשואה. אבא הצטרף לקיבוץ והיה כל חייו חבר נאמן ומאמין גדול ברעיון הקיבוצי. ערב פרוץ מלחמת העולם ה-2, נשלח לווינה מטעם עליית הנוער כדי ללוות קבוצת נערים ונערות בדרכם מאירופה לתל יצחק. בקיבוץ המשיך ללוותם כמדריך ומורה וכמנהג הזמן עמד על כך שלא ידברו ביניהם גרמנית, וגם שכל אחד מהם ילך לישון במיטתו, בזמן ולבד. 

 

קבוצה זו של בני נוער היו קרובים לאבא גם כשבגרו. הם שמרו אתו על קשר חם והמשיכו לבקר בתל-יצחק שהיה ביתם הראשון בישראל. עד היום הם נפגשים בתל-יצחק אחת לשנה ומעלים זיכרונות מתקופה זו. 

 

בתל- יצחק אבא הכיר את אימא שעלתה לישראל מפולין. יחד הקימו משפחה ובה שלוש בנות: הבכורה רחל ז"ל, ואחריה תמימה ומיכל. מאוחר יותר הגיעו גם הנכדים שהביאו לאבא נחת והוא הרעיף עליהם אהבה רבה.
 
אבא עבד בענפי המשק השונים, הוא למד במדרשת "רופין" בקורס למרכזי משק והעמיק את הידע בענפי החקלאות השונים. לאחר מכן היה אף מרכז משק. בשנות ה-60 נשלח להדריך קיבוצים צעירים,

הוא זכור לחברים  בגלל תרבותו היהודית ובגלל הרומן הסוער שלו עם השפה העברית, בקיאותו הרבה בתנ"ך, ואהבתו ללימוד. בתל-יצחק כתב טקסטים לאירועים וחגים שונים וחיבר את קטעי הקישור בהגדת פסח של הקיבוץ, שנקראה במשך שנים רבות. 


אבא היה סקרן ורצה להמשיך ללמוד ולהרחיב את ידיעותיו בתחומי ספרות, תנ"ך והיסטוריה. לשם כך חיפש במסגרות שונות לעשות זאת. בשנים האחרונות היה שומע חופשי באוניברסיטת תל-אביב. לא התעצל הלך ברגל בחורף ובקיץ עד תחנת הרכבת בבית-יהושע כדי להגיע לאוניברסיטה. 


הוא אהב מאוד את הארץ, בתשוקה ובהתלהבות, טייל בה לאורכה ולרוחבה. בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים אימץ תפיסות שצידדו בארץ ישראל השלמה ואלה עוררו בבית וויכוחים פוליטיים בינו לבינינו, הבנות, בעלות ההשקפות השמאלניות.

אבא חלה במחלת הסוכרת ובשנות חייו האחרונים נאלץ להתמודד עם המחלה. היה לו קשה לשנות את הרגליו ולהסתגל לתנאי החיים החדשים. הוא רזה מאד אך לא רצה לוותר על נסיעות ללימודים ולא הסכים להאט את מרוץ החיים. אבא המשיך בפעילותו אך חש ברע, אושפז בבית-החולים ומספר ימים מאוחר יותר נפטר.


יהי  זכרו ברוך !

 

אימא שרה, הבנות ומשפחותיהן.

 


חסר רכיב