חסר רכיב

יהודה (לונק) שחר (גראור)

יהודה (לונק) שחר (גראור)
-
1914 - 1987
יהודה (לונק) שחר (גראור)
נולד: 1914
עלה לארץ: 1940
נפטר: 1987

 

"קיבוצניק בליבו ובנפשו"


יהודה, או כפי שרוב האנשים הכירוהו – לונק, נולד בז'שוב (רישה) בפולין – הצטרף לתנועת "הנוער הציוני" בגיל צעיר, והיה מהחברים הפעילים והמפעילים בהנהגת התנועה בעירו שבדרום פולין. מתוך כך גם קבע את עתידו כאשר פנה ללמוד חקלאות באוניברסיטה של קרקוב.


עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גויס כקצין קשר לצבא הפולני. בעזרת רכב הקשר שהיה תחת פיקודו הצליח לברוח מפני הצבא הגרמני הפולש, והגיעו עד בוקרשט ברומניה, שם שהה מספר חדשים ועסק בסיוע לפליטים יהודים אחרים לעלות ארצה.

 

מאוחר יותר, לאחר שהשיג סרטיפיקט, עלה אף הוא לארץ והצטרף לחברו הטוב (ובן עירו) יהושע (סלק) שטרסברג בקיבוץ תל-יצחק, בשנת 1940.

 

תפקידו הראשון של לונק בקיבוץ הצעיר היה במטעי ה"סוב-טרופים".

 

בתל-יצחק הכיר לונק בחורה ילידת פולין אף היא, בשם אהובה, שבאה כמורה צעירה ללמד את ילדי הקיבוץ. הם נישאו ב 7.11.46 ונולדו להם 4 ילדים: ראובן, יצחק, אלי ודבורה. זמן קצר לאחר הולדת בנו הבכור נתמנה לונק לגזבר הקיבוץ, תפקיד אותו מלא כ- 10 שנים. לאחר מכן ניהל לונק את ענף הפרדס, ויותר מאוחר עבד כלולן.
 

מותה הטרגי של אשתו אהובה (באוקטובר 72) היכה אותו קשות אולם הוא הצליח להתאושש מכך ויותר מאוחר נשא לאישה את תמר, מורה אף היא, שהייתה חברת קיבוץ מסילות.

 

בערוב ימיו עבד לונק ב"גרנות" כגזבר של משחטת "הוד חפר". לונק זכה לראות נכדים רבים, והאחרון שבהם, אותו כבר לא זכה לראות כי נולד ביום פטירתו, נקרא ע"י הוריו יצחק ונורית, על שמו "אודי".


לונק היה "קיבוצניק" בלבו ובנפשו, עד יומו האחרון. השינויים שחלו בקיבוצו, בתל-יצחק "שלו", לא נשאו חן בעיניו, ולכן סמלית העובדה שלקה בלבו דווקא, ונפטר.

 

כתב: אלי שחר

 

 


חסר רכיב