חסר רכיב

יואל נכט

יואל נכט
-
1919 - 2006
יואל נכט
נולד: 1919
עלה לארץ: 1935
נפטר: 2006

 

יואל (יולק) נכט, הבן השלישי לדוד וגוסטה נכט נולד בעיר פשימישל בחבל גליציה שבדרום מזרח פולין
ב- 8 לאפריל 1919. בנערותו הצטרף לתנועת השומר הצעיר ואחר כך לאגודת הרצל.
בשנת 1935 עלה לישראל ללמוד חקלאות במקווה ישראל. מספר פעמים ביקר אצל משפחתו ובשנת 1939 בביקור האחרון, כשבוע לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, נאלץ לברוח ואף נפצע בהפצצת הרכבת בה נסע.


בשנת 1935 הצטרף לגרעין ממקווה ישראל שעלו על הקרקע בקיבוץ תל יצחק. בחורף 1939 עבר הגרעין לגבעת הקיבוצים שברחובות לחבריו שעבדו שם בפרדסים בהעמסת תיבות תפוזים וחפירת גומות אוויר. בפסח 1939 הכיר ברחובות את אשתו לעתיד, מרגלית, שהגיעה עם שתי חברות לביקור מחוות "הנוער הציוני" בירושלים. מרחובות עבר ללוביה שבבקעת יבנאל עם גרעין "אחווה" ושם גם נישא למרגלית ב- 29 לספטמבר 1940 וגרו בלוביה עד 1944. אז עברו לאחר תקופה קצרה בטבריה, לבן שמן, שם הדריך יואל בבי"ס החקלאי בנושא פלחה וגן ירק.


בינתיים הגיעו הוריו לארץ, לאחר המלחמה ולאחר שעברו תלאות רבות בפולין וברוסיה.
מרגלית ויואל חזרו לתל יצחק בה עבד בכל ענפי השדה ובעלי חיים, בעיקר בלול. בתל יצחק נולדו שלושת ילדיו איתמר, אילן ודודי.

 

בשלוש השנים הבאות עבר יואל לעבוד ב"גרנות" שבמשקי עמק חפר בתור חבר בוועדת הלול.


במשך שנים היה פעיל פוליטי ובתנועת העובד הציוני ובשנת 1963 יצא להדריך גרעין נח"ל בהיאחזות "מי עמי" בוואדי ערה ליד אום אל פחם.


במשך שנים טיפל יואל בישובים צעירים של התנועה ביניהם נווה אטיב, אודם, אמנון, נאות גולן, ריחן, מי עמי, שילת, משואה ועוד. זכה לשבחים רבים גם מהתושבים וגם מהמוסדות שמולם עבד.
במסיבת פרידה שערכו לו נציגי הישובים בהם טיפל, הובעה האהבה וההערכה שרחשו לו כולם.


לאחר מותו הטרגי של דודי בשנת 1996 והרעה במצב בריאותה של מרגלית, ניסה יואל לסייע לה בכל יכולתו ולהשיבה לאיתנה. במקביל המשיך להיות פעיל במסגרות שונות, אהב לבקר בישובים הצעירים ולהביע את דעתו בכל נושא אקטואלי.


אחוזת פולג הייתה בשבילו מרכז חיים תרבותי וחברתי. השתתף בשיעורים, הרצאות ומפגשים חברתיים ויצר קשרים עם מרבית הדיירים.

 

יואל היה איש משפחה, היה "הדבק" שחיבר בין הקרובים ואהב מפגשים משפחתיים.

 

לפני מספר שנים החליט להוציא "יומן חיים" ובמשך שנה שלמה הקליט בעזרת מנחה את קורות חייו והספיק להוציא לאור  מזכרת לדורות הבאים.


יהי זכרו ברוך !

 

 

 

כתב: איתמר נכט

חסר רכיב